פעיל הימין הקיצוני ברוך מרזל, רביעי ברשימת "יחד", חורש את ישראל במטרה להילחם באחוז החסימה המאיים. בדרך הוא מציג חזות מתונה יותר, חלק מהבטחתו לח"כ ישי, אולם תומכיו לא ממהרים לקנות את זה

ברוך מרזל, תלמידו של הרב מאיר כהנא – שמפלגתו הוצאה מהחוק בשנת 1988 – מנסה להחזיר עטרה ליושנה ולהיכנס לכנסת בפעם הראשונה בחייו.

זו אינה הפעם הראשונה שהוא מנסה להגיע לבית הנבחרים הישראלי. מרזל נכשל במשימה זו בעבר, אולם עתה הוא נשמע מתון יותר במושגים שלו – הכול כדי לעבור את אחוז החסימה יחד עם חבר הכנסת אלי ישי. ואולם למרות שהוא לא מתחייב לכך באופן חד-משמעי, מסתמן שלאחר הבחירות נחזור לשמוע את מרזל שכולנו הכרנו לאורך השנים.

ביום ראשון בצהריים מגיעים לדרום תל אביב סמוך לתחנה המרכזית הישנה כמה פעילים של מפלגת עוצמה יהודית. הנתינים הזרים, שכבר פגשו לא פעם את מרזל וחבריו, מסתכלים עליהם בחשדנות שעה שהם מתרכזים בגינת לוינסקי ומחכים למרזל וישי כדי להתחיל בסיור.

בניגוד להתנהלותו בעבר, בהפגנות שהיו באזור, מרזל שומר הפעם על פרופיל נמוך יותר וישי הוא זה שעומד במרכז תשומת הלב. אם התרגלנו לכך שבדרך כלל לכל מקום שמרזל מגיע יש מהומה, הרי שעכשיו זה שונה. מרזל נותן את הכבוד לישי, שר הפנים לשעבר, ולא מדבר יותר מדי במהלך הסיור. הוא נהנה מדי פעם מלחיצת יד עם תושבי השכונה, אך ניכר שהדובר הדומיננטי הוא ישי.

למרות פניו המוכרות של מרזל, לא רבים מזהים במה מדובר. מלבד כמה תושבים, שנראה שממילא תומכים בו, הסיור לא עורר עניין רב. השניים מבטיחים לתושבים המעטים שהתלוו לסיור כי הם ייכנסו לכנסת וישימו סוף לתופעת מבקשי המקלט. מקומם לא פה, הם אומרים. בתור התחלה, מבטיחים השניים, המסתננים יגיעו למתקני הכליאה ולאחר מכן יוחזרו למדינות מוצאם או לכל מדינה אחרת. העיקר שלא יהיו פה.

למוד מכישלונות עבר, מרזל מציג חזות מתונה יותר

מרזל, בן 55, עבר כבר כמה וכמה ניסיונות כושלים להשתחל לכנסת. הכי קרוב שהוא הגיע היה ב-1984, אז שימש מזכיר מפלגתו של מאיר כהנא בכנסת ה-11. לאחר מכן הוא ניסה כמה פעמים להיבחר במסגרות מפלגתיות שונות, אך ללא הצלחה.

כיום, לאחר שהצטרף לישי, סיכוייו נראים טוב יותר מבעבר. מרזל, שהצטייר בעיני ישי ופטרונו הרוחני הרב מאיר מאזוז כמתון יותר ממיכאל בן ארי, החליף את האחרון והתברג במקום הרביעי ברשימת יחד לכנסת. מאז הוא מכתת רגליו ממקום למקום במטרה להילחם באחוז החסימה המאיים על עתיד המפלגה.

ימיו עמוסים. בין כנס לפאנל, בין חוג בית למפגשים ברחוב ופגישות פוליטיות, הוא מוצא זמן מפעם לפעם לדברר את משנתו האידאולוגית ולהתעמת עם נציגי הציבור הערבי. וכן, זה עדיין מתון יותר מבעבר.

ומיים לאחר מכן הוא פתח את הבוקר עם כמה פגישות במערכות תקשורת, ולאחר מכן התארח בפאנל מדיני באוניברסיטת בר אילן. לאחר שבשבוע שעבר אירע פיצוץ במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן, כשפעיל המזוהה עמו שפך מים על חברת הכנסת חנין זועבי ויועצת התקשורת של בל"ד הותקפה במוט על ידי פעיל אחר, התייצבותו של מרזל בפאנל הנוכחי לא הייתה פשוטה. עמוס ידלין, המועמד לתיק הביטחון מטעם המחנה הציוני, הודיע כי לא ישב איתו באותו הפאנל ואגודת הסטודנטים ביטלה בתחילה את השתתפותו.

"בר אילן היא אוניברסיטה איסלאמית"

בשיחות אישיות נאמר לעוזריו של מרזל כי ידלין הוא הסיבה לביטול. אלא שבאופן רשמי נמסר כי הסיבה הייתה שנדרשו סידורי אבטחה מקיפים יותר, מחשש לעימות נוסף. בסופו של דבר, לאחר שמפלגת יחד הפעילה לחצים, השתתפותו של מרזל אושרה, אך ידלין לא הוכן מראש ועזב את האולם כשגילה זאת.

במהלך הפאנל התעמת מרזל עם נציג הרשימה המשותפת, ואמר כי הוא נכנס לכנסת כדי לטפל בבוגדים ואויבים כמוהו. את חברי הכנסת הערבים הוא כינה טרוריסטים, וגם את דעתו על הסטודנטים הערבים בקהל הוא לא חסך. "בר אילן הייתה מוכרת כאוניברסיטה דתית, לא ידעתי שהיא הפכה לדתית-איסלאמית", עקץ. נראה כי התרגלנו לנוכחותו של האיש. בקהל היו מי שמחאו כפיים מפעם לפעם, אך לא יותר מלמועמדי מפלגות אחרות שנכחו במקום.

החיבור עם ישי לחלוטין לא היה טבעי לשני הצדדים. עד לרגע האיחוד שמעו העיתונאים על משברים וקשיים – כל צד האשים את רעהו. ברגע האחרון הגיעו "יחד" ועוצמה יהודית להסכמה, שעל פי מקורות הקרובים לישי כללה כמה תנאים. כך, למשל, בשל התנגדות הרבנים החרדיים לעלייה להר הבית, סוכם כי בן ארי, שנבחר למקום הראשון בפריימריז של עוצמה יהודית, יפנה את מקומו למרזל, שהתחייב לא לעשות זאת עד אחרי הבחירות.

נוסף לכך, ציינו מקורבים למפלגה, האחדות כללה התחייבות מצד מרזל כי לא יעורר יותר מדי פרובוקציות. לטענתם, מדובר בסוגיה בעלת חשיבות לאומית: מדובר בכ-30 אלף קולות מהימין, תוצר איחוד של דתיים, חרדים ומסורתיים, שעלולים להיזרק לפח.

ואכן, נראה כי מקורבי ישי מרוצים. על אף שהוא ידוע כפרובוקטור לא קטן, עם רזומה של הפגנות בריכוזיים ערביים ומצעד הבהמות בירושלים, מרזל עומד לטענתם בהסכם. הם מדגישים כי הכול נעשה בתיאום וכל רעיון מוצג בפניהם לפני יציאתו לפועל.

ואז הקהל צחק

19:30 בערב. 30 גברים ממתינים למרזל בדירה ברחובות. חלקם מבוגרים, רובם צעירים. סביב שולחן עם כיבוד פותח מרזל את דבריו, לאחר שהתקבל ביראת כבוד, בדברי תורה שלאט לאט ישתלבו למסרים פוליטיים.

מרזל, כמסוכם, מציין כמה פעמים כי הוא לא גזעני ומתון, אך שומעיו יודעים את האמת. כאשר בעל הבית ציין בפני מרזל כי הם לומדים בקבוצה גמרא מסכת מכות, מרזל קופץ ואומר: "אני נגד אלימות". הנוכחים לא קונים את זה ופורצים בצחוק.

דבר אחד אי אפשר לקחת ממרזל, כפי שהוא מציין – הוא עקבי בדעותיו. לדבריו, "צריך להפסיק לגמגם. המנהיגים שנקראים ימין נופלים כי אין להם אמונה, דרך ופתרונות. הם מוותרים ונסוגים כל הזמן. אני מגיע לכנסת כדי להציע דרך אחרת".

"נגמרו הוויתורים, הכול שלנו – גם שכם, ג'נין וחברון", הוא מרים את קולו. "הגיע הזמן להפסיק להיות פראיירים, הגיע הזמן להפסיק עם הוויתורים. אנחנו מוותרים רק על אויבים", הוא מסיים בחיוך והנוכחים מחייכים.

"אנחנו לא גזענים"

מרזל מפרט את חזונו המדיני ומדבר על טרנספר מרצון או טרנספר מממון. "העיקר שלא יהיו פה", הוא מסביר ומוסיף בחיוך "הבא להורגך השכם לגרשו – ולא על פי הציטוט המקורי השכם להורגו. אתם רואים? אני מתון".

לשאלת אחד הנוכחים אם כל הערבים אויבים, עונה מרזל: "מי שבסדר אין לי בעיה איתו, אנחנו לא גזענים. למשל את דב חנין, אני שם איתם על האוטובוס בדרך החוצה. אין הבדל בין יהודי לערבי – מי שאויב החוצה, ומי שלא – יכול להישאר".

מרזל מתייחס גם לאיחוד עם ישי ומציין כי כל זמן שזה יעבוד טוב זה ימשיך גם אחרי הבחירות, אבל בכל מקרה הם ימשיכו לשתף פעולה. באשר לשיתופו בקואליציה אמר: "אם נתניהו יחזור בתשובה, למשל מעניין שתי המדינות לשני העמים, יש על מה לדבר".

נהיה מאוחר ובתום כמה שאלות הוא ממהר לצאת לכנס בחירות נוסף עם ישי, בהשתתפות 250 איש. אם בעבר הוא נחשב לקיצוני מבודד גם בקרב הציבור הדתי-לאומי, הרי שבמרוץ הנוכחי הוא מקבל תמיכה וכמה וכמה רבנים דומיננטיים. האם הוא יחזור לעורו המקורי וישוב לעורר פרובוקציות אחרי הבחירות? סביר להניח שכן. השאלה היא אם זה יהיה בספסלי הכנסת או לא.

קישור: http://elections.walla.co.il/item/2837328